בלוג

עם קשר די רופף ביניהם.

[הדי סלימאן]. בוקר אחד קמתי אצלה עם הצלצול של השם הזה בראש. ואני, מה לי ולמעצבי אופנה עם היסטוריה מפוארת. אבל הלכתי לבדוק. ויוצא שאם מחפשים רגע על האיש, מייד מגיעים ליומנים של הדי סלימאן. שבלי להיכנס לדיון על איכויות בצילום והומו-אירוטיקה, אז רק אומר שיש ביניהן פערים גדולים. ושעם זה שחלקן מאוד פייסבוקיות, אז חלקן הגדול הוא לא, ובכל מקרה, הן עדיין מעוררות את המחשבה של פאק, איפה הבנאדם הזה מסתובב.

[הגרסוניירים]. הוא בלוג משמח לאללה. כולל העיסוק הרציני להחריד בקשר שבין תחתוני גברים למשבר הכלכלי העולמי, וזה שמצאתי דרכם את הסרט הזה.

[ההרצאה של שי אגסי בטד]. מזריקה קצת מרץ לגאווה הישראלית בכל מיני מקומות. זה יופי, אבל מעניין לקרוא את התגובות להרצאה הזאת. יש שם בסביבות 70 כאלה. נראה מהן כאילו הגאווה הישראלית לא באמת מעניינת את המגיבים, שכנראה הבחינו שההרצאה (והחזון) של אגסי הייתה חשובה, אין ספק, אבל גם מתוזמנת, מלאכותית מדי ושהשיח במונחי ווב2.0 הוא קצת תלוש כשמדובר במכוניות. [האתר של בטר-פלייס]

אחרי הרבה שעות, שבהן ביליתי בנסיונות כושלים וכושלים יותר לבצע את ההתקנה בעצמי, הצלחתי.

מה שזה אומר, בעיקר, שאחרי ההתעקשות האין סופית להרים פה בלוג – אני גם כנראה אצטרך למצוא על מה לדבר.